אתמול בישיבה עם הצוות שלי מצאתי את עצמי שוב עושה מיקרו-מנג'מנט (עברית, מישהו?) לכוכבת גדולה במשרד. אני יודעת שככל שיהיה לה מרחב פעולה גדול יותר, ללא מעורבות שלי, כך הביצועים שלה יהיו טובים יותר, בעקביות. אבל אופס, עשיתי את זה שוב.
כולנו טועים אבל מוטב שלא נחזור על אותה הטעות פעמיים. ט.ל.ח מתאים רק לפרסומות. בהקשר הזה נחרט לי פוסטר שראיתי במרכז המבקרים במפעל מפורסם לייצור ידני של אגרטלי זכוכית במדינת ורמונט. צמוד לתמונה ענקית של נפח בעבודתו, היתה הכותרת:
שאלה: כמה פעמים נפח זכוכית נכווה לאורך חייו? תשובה: רק פעם אחת.
זאת השאיפה (תרתי משמע).
אני מניחה שלעולם אמשיך לעשות טעויות כי אני אנושית.
אני חותרת לא לעשות את אותן טעויות שוב ושוב.
לכן אני כמהה להיות מאסטרית של טעויות. חדשות.